בחירתה של מרב מיכאלי לראשות העבודה העלתה לכותרות הראשיות נושא חשוב, שעד כה כיכב בעיקר בפורומים ובקבוצות שונות של כתיבת תוכן בכלל ומיקרו קופי בפרט: הכתיבה בזכר ובנקבה. השאלה הזאת כבר מזמן גלשה מהצד הטכני לצד הרגשי, והיא מעוררת בכל פעם מחדש תגובות נרגשות ונסערות. כאן אני רוצה לנסות ולהתייחס לצד הפרקטי, כלומר: תכלס, איך לכתוב?!

האקדמיה ללשון עברית מרמזת לפתרון אפשרי של ביטול צורת הרבים נקבה והשארה של צורת הרבים זכר שתהפוך בעצם לצורת רבים סתמית וא-מגדרית. כך למשל נעלמו הצורות המיוחדות לנקבה רבות בעתיד ובציווי, והיום כבר לא נהוג לומר לכנה או תלכנה, למשל, אלא פשוט לכו. בדומה לכך, אפשר לכתוב בלי בעיה תלחצו, תעברו, או תנשמו, כי תלחצנה, תעבורנה, ותנשומנה עברו מזמן מן העולם. אם כך, למה לא להתייחס כך גם לבונים, הולכים, קופצים, ואפילו, רחמנא ליצלן, יולדים?… בדיוק כמו ש”לכו לשם” נכון ומתאים לשני המינים, כי הפועל לכנה התמסמס לו, כך נכון בעיניי למסמס ולהעלים את פועלי הרבים-נקבה. כך, כשנכתוב רואים, שומעים, הולכים, זה לא רק יהיה נכון, זה גם ירגיש נכון. כלומר, דווקא הניסיונות בשנים האחרונות להנכיח את צורת הנקבה, פוגעים בעיני בפתרון הזה, ומתוך כוונה טובה מנציחים בעיה שיכלה להיעלם או לפחות להצטמצם.

 למה בעצם להצטמצם ולא להיעלם? כי אומנם הפתרון הזה שהופך את הרבים זכר לגוף ניטרלי שמדבר אל כולנו נהדר בעיניי, אבל ככותבת ממשקים אני עדיין רוצה לפעמים לפנות עם פנייה אישית יותר, כלומר ביחיד או יחידה ולא ברבים, ואז מה?! דוגמה לפתרון מקורי אפשר לראות בבוט שכתבנו לאיילון ביטוח. כשאפיינו את הבוט, הגדרנו שאנחנו רוצים שהשיחה תהיה אישית וקולחת, וכדי שהיא תהיה כזו עלינו לדעת באיזה גוף יפנה הבוט למשתמש או למשתמשת. מכיוון שבחלק מתרחישי השיחה אין זיהוי, בחרנו להתחיל את השיחה בשאלה “איך נוח לך שאפנה אליך?” (נכון, יש לכתוב אליך לזכר ואלייך לנקבה, אבל אני חושבת שלרובנו זה יראה מתאים גם וגם, ועבורי לפחות, זה מספיק).

אז איך לכתוב?…

בואו נתחיל קודם באיך לא. הלוכסן, אותו סלאש שעורכי/ות דין כל כך אוהבים/ות, נותן הרגשה בירוקרטית ומוציא את החשק לקרוא, והוא מבחינתי לחלוטין מחוץ לתחום. זה מפריע בעין, לא קריא וגם לא תקני בעברית. גם פתרונות האתכם.ן או אתכםן שמתיימרים לפתור את הנושא מאוד לא מוצלחים בעיניי. הינה דוגמה קטנה של איך זה נראה בתגובות בפייס.

לעניות דעתי שפה לא יכולה להיות משהו כל כך לא אינטואיטיבי וכל כך לא מזמין לכתיבה או לקריאה. זה מפריע לשטף הכתיבה, זה מפריע לשטף הקריאה, ועם כל הכבוד, א.נשים זו לא מילה. גם לא סופרותים (שילוב בין סופרות לסופרים).

הכתב שמאפשר לקרוא גם כך וגם כך הוא מקסים כרעיון אבל גם הוא לא ממש ישים לדעתי בכתיבה למרחקים ארוכים. הוא מתאים לטקסטים קצרים, אבל לקרוא טקסט שלם שכתוב כך זה פשוט לא סביר ואפילו גובל בהתעללות. מבחינתי, לפני הכול, חשוב שהדברים יהיו ברורים וקריאים.

כתב שאפשר לקרוא גם בזכר וגם בנקבה – נפלא בתכנים קצרים כמו כאן, בכניסה למדרשת בן גוריון.

מה עם הפתרון הישן של לכתוב בלשון יחיד זכר? אז זהו, שגם זה כבר לא פתרון. זה מדיר, זה מפריע, זה פוגע באינגייג’מנט וזה פשוט לא מתאים. עלה התאנה הקטן בדמות ההצהרה שהתכנים כתובים בזכר אבל מתייחסים גם לנקבה פשוט לא עובד, מצטערת. בשביל אינגייג’מנט, המרות ושאר ירקות נצטרך להתאמץ קצת יותר!

טוב, הבנו מה לא, אז מה כן?

6 דרכים לכתיבה לכולם ולכולן

1. הכפלה 
כן, פשוט להכפיל. אנחנו לא כותבים מברק ולא משלמים על כל מילה, ולפעמים זה בסדר גמור לכתוב תלמידים ותלמידות, בדיוק כמו שנהוג לומר גבירותיי ורבותיי. כמובן שההכפלה הזאת יכולה לבוא במקומות מסוימים מאוד ולא לאורך כל הטקסט, כי אז היא מכבידה, מעמיסה והופכת את הטקסט ללא קריא.

פשוט להכפיל! באתר To-Be

2. מילות הקסם שהן גם וגם
שלך, אותך, רוצה, לדעתך… יש המון מילים נהדרות כאלו, שכולנו נקרא ונרגיש שמדברים בדיוק אלינו. המילים האלו מאפשרות לנו פנייה אישית, ברורה ומניעה לפעולה. הכתיבה הזאת באמת נהדרת באתרים וממשקים קצרים עד בינוניים, ואני משתמשת בה המון, החיסרון בה הוא שלפעמים מוותרים קצת על בהירות ופשטות, כך שהפתרון הזה מתאים פחות לממשקים ארוכים מאוד ולממשקים שאמורים לדמות דיאלוג, למשל כשכותבים בוט עם עשרות או מאות תרחישים ותסריטים. בוט צריך קודם כל ולפני הכל לדמות דיאלוג אנושי חד, רהוט וברור. על אחת כמה וכמה כשמדובר באתרים שקשורים לבריאות ולכסף, שם לכל טעות או אי הבנה עלולות להיות תוצאות הרסניות. לכן בבוט ובכלל בממשקים ארוכים, אני ממליצה לעבור לפנייה דינמית.

3. פנייה דינמית
אם ידוע לנו איך המשתמשים רוצים שנפנה אליהם, או שיש לנו דרך לברר זאת כמו בדוגמת הבוט שהצגתי, ואנחנו יכולים לכתוב שני תרחישים – מצוין, הבעיה נפתרה. החיסרון של הדרך הזו הוא שהעלות שלה יחסית גבוהה יותר, הן בכתיבה כשצריך לכתוב פעמיים את כל הממשק, פעם בזכר ופעם בנקבה, והן בתיחזוק לאורך זמן של שני דיאלוגים.

4. דברו איתי בלשון עבר
רצית, כתבת, חיפשת… הטיית הפועל לזמן עבר תוביל אותנו לאוצר בלום של עוד מילות קסם שמדברות לכולנו.

5. שם פועל ושם פעולה
להיכנס, לחפש, להשתמש ולקפץ, שימוש בשם הפועל הוא פתרון שלא מתאים לכל מקום, כי לפעמים הוא לא מספיק ישיר ומניע, אבל יש מקומות שאחרי שתנסו, תגלו שזה אפילו משפר את המיקרו-קופי. גם שם הפעולה הוא אפשרות מצוינת, כפתור הרשמה הוא בעיני אפילו מזמין יותר מכפתור הירשם, לא?

6. יחד ננצח
עם זה התחלתי ועם זה אסיים, כתיבה ברבים נותנת מענה לא רע ואפילו טוב במקרים רבים. החיסרון שלה הוא שהיא פחות אישית ומניעה לפעולה ולכן לא תמיד מתאימה לכל ממשק.

כל דרך שתיארתי כאן יכולה לתת מענה מלא לממשק או טקסט, אבל אפשר גם לבחור ביותר מאחת ולשלב כמה יחד, רק לשים לב שזה לא ממש באותו משפט או אזור. נכון, זה לא פשוט וזה מצריך חשיבה, אבל עם התרגול זה יהיה פשוט יותר וטבעי יותר, מבטיחה, ואם יש לך שאלה או רוצה להתייעץ, אני כאן בשבילך. כתיבה נעימה!

     054-6743-054

BO Content | מומחים בתוכן בערוצים הדיגיטליים